מים לשעת חירום חוקים ותקנות

מהו ביטחון מים?
הבטחת ההגנה על מקורות המים והבטחת השימוש בהם למטרות שונות.

תפקיד היחידה לביטחון מים
להנחות בשגרה את גופי משק המים כיצד להתמודד עם אירועי פגיעה במים ולוודא היערכותם בהתאם ובחרום לתכלל את הפעילות של כלל הגורמים המעורבים בטיפול באירועי פגיעה במים.
יחידת ביטחון המים מכינה את משרדי הממשלה, הגופים הארציים, הרשויות המקומיות, תאגידי המים, מפעלי המים והחברות המספקות מים וכן את הגורמים הלוקחים חלק בטיפול באירועי פגיעה במים בתחום ההתארגנות, ההצטיידות, קיום נהלי הפעלה, תרגול ועמידה בכשרות התפעולית הנדרשת.

לשם כך פועלת היחידה לביטחון מים במספר מישורים:
• הגדרת הסיכונים והאיומים על המים.
• הגדרת איום הייחוס ותרחישי הייחוס ועדכנו מעת לעת.
• קביעת הקריטריונים למיגון ואבטחת המערכות להפקה ואספקת מים.
• קביעת תפיסת ההפעלה והתוכניות האופרטיביות להתמודדות עם אירועי פגיעה במים ומשברי מים ב”תקופת הפעלה” בתאום עם רח”ל (רשות חירום לאומית).
• הגדרת הגופים הלוקחים חלק בטיפול באירועי פגיעה במים, מיפוי הסמכויות ופירוט תפקידיהם.
• פיקוח על היערכות הגופים הלוקחים חלק במשבר מים ווידוא מוכנותם בכל עת.
• ניהול אירועי פגיעה במים ומשבר מים ברמה הארצית/מרחבית, כמפורט  בנהלים.

הרשות הייעודית למים בשעת חרום
הרשות הייעודית למים לשעת חירום, בראשות מנהל רשות המים והביוב, פועלת במסגרת מערך רח”ל (רשות החרום הלאומית) והוקמה על פי החלטות ממשלת ישראל. כמו גם 24 רשויות ייעודיות אחרות, עליה לבצע שורה של פעילויות לצורכי הכנת הרשויות המקומיות לשעת חירום ומשבר מים.

הרשות הייעודית למים לשעת חרום מופעלת ע”י היחידה לביטחון המים ברשות המים והביוב ובהתאם לתפקידים ולסמכויות ברורים שהוגדרו בחוק למנהל רשות המים והביוב, באשר לטיפול באירועי פגיעה במים והבטחת אספקת מים ברגיעה ובחירום. תפיסת ההפעלה שגובשה לטיפול באירועי חירום ומשברי מים מחייבת את כל הגופים השותפים לבצע פעולות במתווה אחיד ומוסכם, על מנת להבטיח יעילות במניעת הפגיעה במים, בביצוע ההכנות הנדרשות, בהערכות לתגובה ובטיפול באירועי חירום ומשברי מים.
כל הגורמים הנושאים באחריות יפעלו למילוי תפקידיהם המקצועיים בתאום ובשילוב מרבי עם יתר הגופים המעורבים באירוע, על מנת להבטיח מתן מענה מיטבי במסגרת הטיפול המערכתי במשבר. יחידת ביטחון המים תתאם בין המגזר האזרחי והצבאי, הואיל ושני המגזרים ניזונים ממערכת אספקת מים אחת.

איומים וסיכונים על המים
פגיעה במערכת המים יכולה להתרחש כתוצאה מאסונות טבע כמו רעידת אדמה, צונאמי או שיטפונות, כתוצאה מפגיעה מכוונת של גורמים עוינים כמו במלחמה, באירועי טרור (במקרים כאלה הפגיעה יכולה להיות קונבנציונאלית או בלתי קונבנציונאלית) או במקרה של תקלות טכניות או תפעוליות. בכל אחד מהמקרים הפגיעה יכולה להיות באספקת המים או באיכותם.

סעיפי חוק והחלטות ממשלה הקשורים לביטחון המים
כדי להתמודד עם אירועי פגיעה במים ומשברי מים, קבע המחוקק סעיפים ספציפיים בחוק המים על מנת להבטיח היערכות והתמודדות יעילה עם אירועי פגיעה במים ובמטרה להקטין את מימדי הנזק. בנוסף, במהלך השנים קיבלה ממשלת ישראל סדרת החלטות בנושא.

הבסיס החוקי לפעילות בנושאי ביטחון המים (על פי חוק המים, התשי”ט, 1959):

סעיף 17 –  “מנהל הרשות, וכל מי שהמנהל הרשהו לכך בכתב, רשאי להיכנס לכל מקום, לאחר הודעה מראש בכתב למחזיק באותו מקום, ולעשות בו כל פעולה  הדרושה להשגחה על מקור-מים ולשמירה על מים..” .

סעיף 18 א’ –
א) ”אירוע פגיעה במים” – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;”תשתית מים” – כהגדרתה בסעיף 35א(א).
ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, הפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
ד) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנידרש לפי הצו, ומשעשה כן, יחוב מי שניצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול פקודת המיסים (גבייה), למעט סעיף 12.

סעיף 20 י’ – “שוכנע המנהל כי נגרם זיהום חמור של מים בנסיבות העניין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לעניין.

החלטות הממשלה:
אחריות מנהל רשות המים לטיפול בתוצאות של רעידות אדמה (על פי החלטת ממשלה רע”ד 3 משנת 2001):
• הפסקת הזרמת מים לרשתות שנפגעו.
• טיפול מיידי בתשתיות המים והביוב שנפגעו וחידוש הזרמת המים.
• אספקת מים בדרכים חלופיות לאוכלוסיה ולגורמים הפועלים באזור האסון.
• תגבור מערכות שאיבה בדיזל-גנראטורים ע”פ הצורך.
• שיקום תשתיות מים וביוב שנפגעו.

1. אחריות מנהל הרשות הממשלתית למים כיו”ר הרשות העליונה למים לשע”ח (כיום רח”ל – רשות חירום לאומית) (במסגרת הקמת מל”ח – החלטות ממשלה מס’ 1716 ו 1080).

2. עיקרי תפקידיה של המנהלת הארצית לביטחון מים (החלטת ממשלה מס’ 633 מיום 5 בנוב’ 2006).
א. תשמש מטה מקצועי בין-משרדי לביטחון מים המיועדת לסייע למנהל להיערך  אל מול האיומים על המים לתאם ולנהל אירועי פגיעה במים ולפעול למניעתם.
ב.  לפעול לתאום בין משרדי לגבי הנהלים והפעולות הקשורים לדרכי הטיפול באירוע פגיעה במים על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית למים.
3. היערכות למשבר מים כאמור בהחלטת ממשלה ב/43 מדצ’ 07 על הקמת רשות חירום לאומית (רח”ל).

מידע לציבור
פגיעה במקורות המים יכולה להתרחש כתוצאה מהתרחשות של אסונות טבע, מלחמה, פעולת טרור או תקלה. סוגי פגיעה שונים ישפיעו על איכות המים או יפגעו במערכת ההובלה שלהם. ברוב המקרים יתירות מערכת המים ודריכות הגורמים המטפלים בה מאפשרים התמודדות ותיקון של הנזק בטווח הקצר וחזרה מהירה לשגרה. יחד עם זאת, בתרחישים קיצוניים של עומס גדול במיוחד וקריסה של מערכות ותשתיות במדינה, כמו בתרחיש של אירוע רעידת אדמה, יתכן מצב של מחסור מתמשך במים זורמים במערכת המים או פגיעה מתמשכת באיכות המים. לאירועים מסוג זה השפעה ישירה על שגרת החיים בהיבטים שונים כגון: בישול ושתייה, ניקיון, היגיינה וסניטציה.

חלוקת מים בחרום:
הרשויות המקומיות ותאגידי המים נערכים מראש ומתרגלים הקמה והפעלה של תחנות לחלוקת מים בפריסה רחבה בישובים. בתחנות אלו יחולקו לתושבים מים ממיכלים או מים מינרלים. תחנות החלוקה תימצאנה במקומות נגישים לציבור.

מלאי המים הקיים בארץ לחרום
מערכת המים של מדינת ישראל היא מערכת מבוזרת עם יתירות כמותית גדולה מאוד ועל כן אין סבירות לכך שלא תהיה במדינה כמות מספקת של מים לשתיה. יחד עם זאת במצב של הרס תשתיות מאסיבי, יתכנו חוסרים זמניים במים באזורים שונים בארץ כתוצאה מהצורך להוביל את המים מאזורים שלא נפגעו. כמו כן, ידרשו מים לתפקוד המשפחה גם בפרק הזמן שיחלוף עד להתארגנות הגורמים השונים לחלוקת מים. על כן, מומלץ להחזיק בבית ערכת מים וסניטציה לחרום הכוללת מלאי מים ומספר מוצרים חיוניים לשמירה על היגיינה אישית וסביבתית.

ערכת מים וסניטציה לחרום:
• 4 ליטר מים לנפש ליממה למשך שלוש יממות – סה”כ 12 ליטר לנפש
– מים אלו מיועדים לשמש כמים לשתיה ובישול.
– מי ברז (או מים ממכשירי טיהור וסינון) יש לרענן אחת ל- 3 חודשים, מים מינרלים יש לרענן לפי תאריך התפוגה.
– מומלץ להניח את הבקבוקים על הרצפה למניעת נפילה במקרה של רעידת אדמה.
• מגבונים לחים או ג’ל אנטי-בקטריאלי (מיועדים לשמירה על היגיינה אישית כתחליף למים).
• כלים חד פעמיים ומגבות נייר (לניקיון ומניעת הצטברות של כלי אוכל מלוכלכים)
• שקיות לאיסוף פסולת (לשמירה על ניקיון הסביבה ומניעת מפגעים תברואתיים)
• שקיות סניטציה אישיות (ניתנות להלבשה על האסלה הביתית)

מוסדות סיעודיים מחויבים להחזיק מלאי מים ל- 72 שעות על פי הנחיית משרד הבריאות ובהמשך יקבלו מים בתאום עם הרשות המקומית.

מחזור וחסכון במים:
המים המחולקים בתחנות מיועדים לשתיה ובישול בלבד. יש להשתמש בהם בתבונה ולהקפיד על כללי חסכון ומחזור.
בבישול – לאגור את המים מהבישול שאינם משמשים לאכילה לשימוש נוסף.
ברחצת ידיים – לנקות ידיים עם מגבון או במגבת/מטלית רטובה.
בשטיפת ירקות ופירות – לנקות קודם ניקוי יבש, ולאחר מכן לשטוף בכלי עם מים. את המים המלוכלכים יש לאגור להדחת האסלה.
בשטיפת כלים – יש לנקות את הכלים מיד אחרי האוכל במגבון או בעזרת נייר ואחר כך לשטוף בקערה ואת המים לשמור להדחת האסלה.

פיקוח על איכות המים:
משרד הבריאות מגדיר את האיכות הנדרשת של מים המיועדים לשתיה ובהתאם מחייב את ספקי המים לשמור על רמת כלור במים ולבצע בדיקות שיגרתיות של איכות המים.
אם למים יש ריח או טעם חריגים או שצבע המים חריג או עכור, מומלץ להתקשר לספק המים ולדווח על התופעה. חשוב לדעת כי לעיתים טעם המים מושפע מהזרמת הכלור למים ללא קשר לפגיעה באיכות המים.

מידע לבעלי תפקידים בגופים ממשלתיים וארציים רלוונטיים

הטיפול באירועי פגיעה במים ובמשברי מים:
הטיפול באירועי פגיעה במים מתבסס על כח אדם שלדי של היחידה לביטחון מים, בעיבוי של הצבות חירום מרשות המים ונציגים של כלל הגורמים במשק המעורבים באירוע פגיעה במים. כל אחד מבעלי התפקידים נדרש להכיר את תחום אחריותו בחרום ולהיערך אליו, לרענן מעת לעת את הידע ולהשתתף בתרגילים. היערכות ומוכנות יאפשרו טיפול יעיל ומהיר באירועי פגיעה במים, יצמצמו במידה רבה את תוצאותיהם ויחסכו משאבים, חוסר נוחות ואף סבל מהציבור הרחב.

דגשים בהיערכות לחרום:
בניית עתודות מים לחרום (דרגי א’ ו-ב’) – מיגון מתקני מים והכנת תוכניות לתיקון תשתיות – חיזוק התודעה הציבורית לאחזקת ערכת מים וסניטציה לחרום בבתים –  היערכות הסברתית לחרום – הטמעת חידושים: מיכלי מים, שקיות לסניטציה – תחקור והפקת לקחים מאירועי מים והטמעתם.

ניתן לקבל סיוע והכוונה בהערכות לחרום בתאום עם מנהלי המרחבים או סגניהם:

מרחב צפון
27 ערים / 19 מועצות אזוריות / 77 רשויות מקומיות / 19 תאגידי מים / מפעלים חיוניים / גופים / יחידות במרחב
טלפון: 04-6801858 / דוא”ל: malikh@water.gov.il

מרחב מרכז35 ערים / 16 מועצות אזוריות / 35 רשויות מקומיות / 25 תאגידי מים / מפעלים חיוניים / גופים / יחידות במרחב
טלפון: 03-6369752 / דוא”ל: shlomoh@water.gov.il

מרחב דרום
14 ערים / 18 מועצות אזוריות / 15 רשויות מקומיות / 8 תאגידי מים / מפעלים חיוניים / גופים / יחידות במרחב
טלפון: 08-6277340 / דוא”ל: Nathans@water.gov.il

ניתן לפנות גם ליחידה לביטחון מים- בפקס: 03-7604622